בעונה כל כך מקולקלת ומקוללת, באמת שהדבר היחיד שחסר לסרוויס הנוראי של משחקי הנפל שלנו זה הפסד בדרבי. נכון לאתמול, לפחות התענוג המפוקפק הזה נמנע מאיתנו. כצפוי, הדרבי התנהל באווירת רבע קלאץ׳, ביציעים חשופים ועצובים ברובם. הסאגה בין המשטרה והארגונים נמשכת, כשאין פה צד שיכול לטעון לצדיקות. נוכל לתהות מדוע המשטרה ממשיכה במשחקי האגו ומתעקשת להכניס עיזים בדמות שוטרים ביציע או השארת היוטה במקומה (למה??) ואפשר גם לשאול את הארגונים כמה שאלות בנוגע למידת המחויבות שלהם ובכללי - ההבנה שלמרות כל העימותים והבעיות, מכבי מעל הכל, שנראה שלא באמת מחלחלת שם. אני מבין שהמשטרה מערימה קשיים שלא לצורך, אני מבין שהמון אגו מנהל שם את העניינים, אבל באמת שלא יזיק וזו לא תהיה פחיתות כבוד (ההיפך, האמת) אם תשימו את טובת הקבוצה במקום גבוה יותר בסדר העדיפויות שלכם ותגיעו - גם אם לא כל התנאים מתכנסים למה שאתם ואנחנו רוצים שיהיה.

לעניין המקצועי, לא היה זה משחק נאה לעין, בלשון המעטה. אפשר לומר שבמרבית שלבי המשחק, ראינו את אותה מכבי חיפה שראינו במשחקים האחרונים, עם יותר מדי רכות וחדירות באיזור האמצע, וכמעט ללא פעולות חיוביות בחלק הקדמי. אחרי עשר דקות של שליטה ירוקה מוחלטת, הפועל חיפה לקחה עליה את המשחק והגיעה לכמה מצבים קורצים. אלא שמה שקורה בדרך כלל לנו, במצבים כאלה, קרה הפעם ליריבה - טעות בלתי סבירה של ג׳ראפי הותירה את קני סייף לבד מול שער חשוף והוא נשף על הכדור פנימה להעלות אותנו ליתרון.

הדקות הראשונות של המחצית השנייה היו בשגרה עבור הקבוצה הלחוצה, השבירה וחסרת הביטחון שאנחנו, עם הליכה אחורה והזמנת התקפות של הפועל חיפה. זה משהו שנהיה חייבים לתת עליו את הדעת ולשפר איכשהו כבר בשנה הנוכחית, אם ברצוננו לשמור על המקום השלישי. לא יכול להיות שנהיה כל כך חסרי דומיננטיות ונלחץ לאחור בכזו רמה. אנחנו גם לא קבוצה שמסוגלת לשמור בצורה טובה במצבים כאלו, החללים העצומים שהקבוצה מותירה באגפים ובאיזור של 30 מטרים מהשער שלנו בסופו של דבר מנוצלים כמעט תמיד לשער שוויון/יתרון/מפח נפש כזה או אחר.

אתמול, בחסדי השם, הקורה והג׳בון איסט, זה לא קרה, ומי שלא כובש, כידוע - סופג מהשחקן שהוא הכי פחות רוצה לספוג ממנו. מזל טוב לגיא מלמד על שבירת השיא המיוחד, השחקן היחיד שכבש בדרבי באותה העונה עבור שתי הקבוצות. הפעם, הוא כבש עבור הצד המשמח יותר עבורי, ולא הצליח (או לא רצה) לעצור את עצמו מלחגוג.

מלמד. שבר שיא מיוחד (דני מרון)

בגדול? לא חושב שאף אחד מהצדדים כאן טועה. אוהדי הפועל חיפה חשים נבגדים, ובצדק, בשל הבחירה של גיא מלמד ביריבה הגדולה והשנואה שלהם, החלוץ ספג קללות קשות מאוד מאוהדי הפועל חיפה (יש להם חתיכת פה, מניסיון אישי) וגם החלטה שלא לכבד אותו בטקס (שגם אותה אני מבין), ובדינמיקה שכזו, כל צד יכול לנהוג כראות עיניו. האם הייתי שמח אם התנהגות כזו הייתה מופנית כלפיי מצד שחקן? ברור שלא. האם אני שמח שמלמד סובב יפה את הסכין (הספורטיבית) וחגג מול אנשים שאני מאוד לא מחבב? בוודאי שכן.

בנוגע לשאר? לא משחק לקלטת של אף אחד, פחות או יותר. אני לא ממש מבין את ההתלהבות הגדולה מהיכולת של סברינה ומהמחמאות. זה נכון שהוא משחק בטמפו גבוה יותר ממה ששיחק בעבר, אבל זו חוכמה קטנה מאוד. הפעולה האחרונה כמעט תמיד לוקה, הוא אמנם חזק ומשתדל להיות יותר אגרסיבי אבל לא יודע לשים גוף כמו שצריך, יותר טוב מקודם, כשתופקד מגן ימני על כל הקו, אבל זה עדיין לא זה.

נכון להיום, סברינה לא נותן משהו מספיק חזק ואינטנסיבי בכדי להצדיק את המחיר ששולם עליו או משבצת של זר פותח באגף במכבי חיפה, ייתכן ובזמן שנותר הוא ישנה את דעתנו. מה שכן, אופציה של שחקן מהיר עם יכולות מסירה על האגף ולא איזה אילוץ מצ׳וקמק היא כבר טובה יותר מהמצב הקודם. לא צריך לפסול שום אופציה אבל כרגע - נצטרך לראות ממנו הרבה יותר בכדי להאמין שהוא ראוי להמשיך בעונה הבאה.

בנוגע לאחרים, אלו שנעדרו ואלו שנעדרו גם כשעלו על המגרש - הקמפיין נגד עבדולאי סק נמשך במלוא עוזו, ויש כאלו שקוראים לשחרר אותו. חברים, האיש אחוז טראומה קשה מאוד השנה והיא ניכרת עליו, לכל הפחות יש לשמור על כבודו ולא לתדרך כנגדו. האם ההגנה באמת נראתה הרבה יותר טוב בלעדיו? לעניות דעתי לא, היינו עדיין חדירים מאוד, אבל לצד זאת, המשחק האינדיבידואלי של הבלמים אתמול היה סולידי פלוס. שון בהצלת התאבדות מטורפת שם, סירוטה גם הוא תרם את חלקו עם שקט ומיקום טובים. סק בהחלט יכול מדי פעם לראות ספסל, כשהוא לא במיטבו. לוותר עליו? השתגעתם לגמרי. הוא לא היחיד שחווה עונה כל כך נוראית, זה קורה בקריירות של שחקנים, בטח בנסיבות האלו. על הבלם הפיזי ביותר בליגה, שהוכיח את עצמו באינספור מקרים, לא הייתי מוותר בשום צורה ואופן.

באופן כללי, הבעיה היא פחות בציוות הבלמים, כי כל אחד מהם טעה ויטעה כל עוד משחק ההגנה, בדגש על העזרה וההבנה הטקטית במרכז המגרש ובאגפים, לוקים כל כך בחסר.

סברינה. עדיין לא הוכיח שהוא ראוי להמשיך (דני מרון)

ובנוגע לדין דוד - בחיי שאני פשוט סולד מההתנהגות המגעילה כלפיו. האיש במשבר, לא הולך לו שום דבר, והקהל שלנו מתנהג באפס כבוד, שורק לו בוז ומקלל אותו. הגם שהוא הרוויח חלק מהטינה הזו בהתנהגות שלו, אפשר היה להעביר את המסר במשחק יחיד. להמשיך ולשרוק בוז ולשרוף ביטחון של שחקן עם תרומה כל כך אדירה למכבי חיפה בארבע העונות שלו במועדון זו פשוט כפיות טובה וסימפטום לחולי של הקהל שלנו. האם מלמד ראוי לפתוח כיום ביכולתו הנוכחית? כן. האם זה אומר שצריך לרדת לחייו של דין דוד שבאמת עושה מה שהוא יכול בכדי לסיים את המשבר ונותן הכל על המגרש? ברור שלא. הגיע הזמן שהקהל הרחב של מכבי חיפה יתבגר כשדברים לא מסתדרים בדיוק איך שהוא רוצה.

הרצף הנוראי נשבר, אם כן, ובצורה לא משכנעת - אך משמחת ביותר. תמיד זה משמח לנצח בדרבי, אפילו במשחק שלא קובע גורלות אליפות באווירה מנומנמת, תמיד זה משמח לנצח נקודה. אך דבר אחד משמח אותי יותר מכל אלו גם יחד - יש משחק אחד פחות לעונה המצחינה הזו, רק שתיגמר כבר אלוקים, ענני.

באר שבע, יום שני, שבוע הבא. זמן לנוח ולאגור כוחות. חיפה ירוקה, תודה לאל, ואל תשכחו את הדבר החשוב ביותר - תחזירו את אחינו החטופים כבר הביתה, עכשיו.

נ.ב. דיא סבע, כוכב של המשחק. שני בישולים או בישול וחצי, במשחק ממש לא משהו. לצד היכולת, הוא חייב להתחיל להפנים שהוא לא יכול להתנהג בצורה כזאת כמעט בכל משחק. מנסים בכוונה להוציא אותו מהכלים ובסוף הקבוצה כולה נפגעת. אחריות, דיא, אחריות. לא פחות חשוב מכל שער ובישול. לא על כל דבר צריך להגיב ולא לכל מריבה צריך להיגרר.

השתגעתם? אסור למכבי חיפה לוותר על עבדולאי סק

וגם: סאגת מלמד, סוגיית סברינה וכפיות הטובה כלפי דין דוד. אוהד ירוק