אריה מפוחד: השגיאות האיומות של סאות'גייט

נבחרת אנגליה ממש לא נראית כמועמדת לזכות בכלום, כל עוד גארת' סאות'גייט ימשיך לבצע שגיאות איומות בבחירת ה-11. וגם: על שלב הבתים דל השערים ביורו 2020. מלר מסכם את ה-0:0

אבי מלר
אבי מלר  19.06.21 - 11:50
תחילת כתבה

ברייקינג ניוז: אנגליה לא תזכה ביורו 2020/21. לא ככה. הנבואה אמנם ניתנה לשוטים, אבל אחרי ה-0:0 אמש (שישי) ו-180 הדקות הראשונות בביתה, שוטה הוא לטעמי מי שעדיין מאמין ששלושת האריות האלה מסוגלים לטרוף את כל מי שתתייצב בדרכם לגביע.

הנקודה העלובה נגד סקוטלנד תספיק כנראה לאנגלים להעפיל לשמינית הגמר. אולם, מתוך ההופעה אתמול וגם הניצחון 0:1 הקשה נגד קרואטיה, קשה להבחין בעוף חול אנגלי. כמעט בלתי אפשרי להאמין שמתוך האנמיות המדביקה של השחקנים ובחירות ההרכב המוזרות, שלא לומר מפוחדות, של המנג'ר, יכולה עדיין לקום ולהתרומם איזו מפלצת כדורגל אימתנית שהכל יתחבר לה יחדיו כל הדרך אל הכתר האירופי הבכור שלה.

אנגליה אמורה לנצח את סקוטלנד בכל הרכב. לכן חיצי הביקורת חייבים להיות מופנים גם ל-11 שקיבלו את ההזדמנות הראשונה. יכול להיות שגם הרכב אחר היה מפשל, אין ביטוח. אבל סקוטלנד היא ה-יריבה שנגדה אתה צריך ליטול את ההימור והצ'אנס ולהשתמש בכל היכולות הייחודיות שלך. האקסטרה. המימד המדליק. התוסס. הכובש.

כאשר יש לך בסגל כדורגלנים כשרוניים כמו ג'ק גריליש, בן צ'ילוול, מרכוס רשפורד, בוקאיו סאקה, ג'יידון סאנצ'ו וג'וד בלינגהאם - השניים האחרונים משחקים ביבשת על שמה נקרא הטורניר ומביאים נופך וזיק אירופי אחרים - אתה מוזמן לצאת מהקופסה ומהקיבעון של ראחים (רחמים) סטרלינג, דקלאן רייס ולוק שואו או אפילו קירן טריפייר, שנשלח שמאלה מול קרואטיה. אז מה עשה גארת' סאות'גייט? נתן לסטרלינג 90 דקות, והחליף את הארי קיין (חלש, אבל עמד בתחנה שעות והמתין לשירות) ברשפורד במקום לתת לשניהם לשתף פעולה.

אנגליה לא הבקיעה אתמול מול נבחרת שבשנתיים האחרונות שמרה על רשת נקייה נגד לוקסמבורג, איי פארו, סלובקיה, ישראל וסן מרינו. זהו. אנגליה בעטה למסגרת של דייויד מרשל פעם אחת(!). זה לא קרה לה במשחק ביתי מאז 2017, ובמשחק רשמי תחרותי מאז 2014.

סקוטלנד חרקה שיניים והשיגה את מבוקשה. אנגליה סתם חרקה, נקלעה למשחק תחתית בפרמיירליג ושמרה באדיקות על כלליו. היא תנסה להתעודד מהשמירה שלה על רשת נקייה. יופי, נחמה. אבל עם זה לא הולכים למכולת של היורו. זה לא יספיק נגד איטליה, גרמניה, צרפת, פורטוגל, בלגיה, הולנד וכו'. נגדן הנשק האנגלי היעיל היחיד הוא לא תשוקה, זיעה והגבהה, כי אם אומץ לשגר למערכה את התחמושת הכי לא קונבנציונלית שלך. אני מתקשה לראות את זה קורה.

יום המשחקים השמיני של היורו אתמול היה הגרוע מכולם. משעמם, מפוהק, נע בעצלתיים ממגרש לאצטדיון ומשוויון לשוויון (שני המפגשים בבית 4). הניצחון של שבדיה על סלובקיה בפנדל היה עוד נומבון.

זה שב-21 המשחקים הראשונים בטורניר נכבשו רק 45 שערים - ממוצע דל של 2.14 למשחק - פחות מטריד מהעובדה שהיום ומחר אנו מגיעים למחצית מספר המשחקים בטורניר כולו, ועדיין יש לנו מעט מאוד לכתוב הביתה. זה בינתיים יורו בלתי זכיר. משחק אחד מצוין ודרמטי, הולנד נגד אוקראינה, מפגש אחד מעולה ואיכותי, צרפת וגרמניה, שער אחד יוצא דופן, פטריק שיק נגד סקוטלנד, וכל השאר מים מתחת ללונדון ברידג'.

האלמנט החסר הוא התחרותיות. אפשר להתלהב מההופעה של איטליה כמובן, אבל שווייץ וטורקיה היו איומות מולה. רוב המשחקים עד כה היו או בעליונות מוחלטת של צד אחד (טורניר נטול הפתעה של ממש בינתיים), או בדו קרב מתיש של נבחרות נטולות זהות ויצירתיות.

בקיצור: כל המקטרגים תמידית על שלבי הבתים בטורנירים הגדולים, ומטיפים להמתין בסבלנות לזמן הנוק-אאוט כדי להתחיל להשתמש במנעדי הרגשות מותירי החותם - זוכים בינתיים לסיוע מאסיבי מהיורו הזה.